כמה טוב לצאת לטיול חורפי או אביבי קרוב לבית, לנשום אוויר צח וליהנות מהטבע הפשוט של ארצנו.

עוד יותר נפלא, לגלות ולהכיר את הטוב שהאדמה מניבה, ללקט ולטעום.

הכירו את צמחי הבר האכילים הנפוצים ביותר בארץ ישראל

ליקוט צמחי בר

בשיא עונת החורף, קר כל כך, אך אם נבחר להתלבש ולצאת החוצה, בדיוק כשמתחילים לראות את כל הירוק מסביב, הלב ייפתח.

טיולים בטבע ובחורשות מחוץ לבית הם הזדמנות מעולה להתחיל להתבונן קצת למטה, לרגלינו, ולהכיר את כל הטוב שהאדמה מניבה.

במיוחד בעולם בו החיבור של האדם למקום בו הוא חי הולכת ומטשטשת, עם קצב החיים בעיר, חשוב להכיר את הנכס שמסתתר בטבע שסביבנו: צמחים אכילים.

היכולת להתמצא בשטח, לזהות צמחים ולדעת איך להשתמש בהם -היא מתנה מופלאה שנוכל להעניק לעצמנו ולילדינו – למען בריאותנו, למען החיבור למקום, לאדמה, ולמען עתיד ילדינו.

איך ליקוט צמחי בר תורם לבריאות?

אנחנו מאמינים שליקוט צמחי בר בעונתם, מעניק לנו מגוון רחב – ואפילו נדיר-  של ערכים תזונתיים.

מזון שקטפנו הרגע בידיים הוא המזון הטרי ביותר, והוא ללא ספק תורם לחיזוק המערכת החיסונית באופן טבעי.

איפה אפשר ללקט?

חפשו את המקומות הבתוליים של הטבע; חורשות, יערות, פארקים, שטחים פתוחים. מצאתם מקום שצמח בו עשב ירוק ורענן? זה בדיוק המקום להתחיל להתבונן, להכיר ולזהות.

מה צריך לדעת לפני שמתחילים במלאכת הליקוט?

נעלי בלנסטון לרגליכם, ילקוט הרועים מודל 21 על גבכם, מצב רוחם אביבי ושמש חורפית יצאה?

סימן שהגיע הזמן לצאת, עם המשפחה, לבד או בזוג.

חשוב לדעת:

מלאכת הזיהוי של צמחי בר מורכבת.

ברוב המקרים היא דורשת ניסיון רב שנים ומידע שעובר מדור לדור. לא כל נועל בלנסטון מצוי הוא לקט שיידע לאפיין כל צמח וצמח, לדעת מה רעיל ומה טעים, מה לקטוף ומה מוגן.

אז איך מתחילים?

במיוחד בשביל הלקט המתחיל, אספנו את רשימת הצמחים הבסיסיים והקלים שהטבע מציע לנו – התחלה טובה שתוכל בהמשך להפוך לתחביב.
הקפידו על זיהוי מושלם, ואל תכניסו לפה שום דבר שאיננו מוכר וידוע ולא הצלחתם להגדיר בדיוק.

איזה צמחי בר מותר ללקט?

הרי הם לפניכם: צמחי הבר הבסיסיים והמוכרים ביותר של ארץ ישראל:

חוביזה (ח'ביזה)

ליקוט חוביזה

אפשר למצוא חוביזה כמעט בכל מקום בארץ. אפשר לזהות אותה בקלות לפי עליה הירוקים שמזכירים מניפה עגולה והפרי הקטן שלה שדומה לחלה קטנה ומחודדת. אפשר לאכול את העלים, הגבעולים ואף את הזרעים הירוקים. העלים טעימים במיוחד כשהם צעירים.

גדילן

ליקוט גדילן

כשהוא ירוק ובשרני מקלפים/חותכים בעדינות את הקוצים הצעירים שמעטרים את העלה של הגדילן ואוכלים את בשר העלה כמו חסה, טעים מאוד ומלא כלורופיל.

ירבוז

ליקוט ירבוז

בן משפחה של הקינואה. יש המון זנים של ירבוז וכולם אכילים. תוכלו לזהות אותו לפי הקישוט הלבן שמעטר את העלים הבוגרים במרכזם. צמח נמוך עם עלים חלקים.

סרפד

את הסרפד מלקטים בעזרת כפפה למניעת צריבת העלה, שוטפים במים וחולטים את העלה, אפשר גם להקפיץ עם בצל ולהוסיף לאורז (יש אומרים שבעל טעם ומרקם שמזכיר קצת דג).

חמציץ

ליקוט חמציצים

כמו שהילדים אומרים, "הנה חמצוצים!". את החמציץ אוכלים טרי, כמו סוכריות חמוצות, או לתיבול בסלטים.

אספרג בר

ליקוט אספרגוס בר

להיט קולינרי! קוטפים את עמוד התפרחת הקטנה שנראה ממש כמו עמוד האספרגוס התרבותי – רק בקטן, אוכלים טרי או מוסיפים לסלט.

פרסיון גדול

ליקוט פרסיון גדול

שיח מטפס פרחוני ונפוץ, עם עלים טעימים ומחודדים. את הפרסיון ניתן להוסיף לסלט ליקוטי בר טרי ורענן.

כף אווז

ליקוט כף אווז

מכונה גם קינואת בר מקומית. מין סלק עם עלים בשרניים ומשוננים בצבע ירוק עז, וזרעים צהבהבים. כף אווז טעים מאוד לאכול טרי ולסלט.

עברנו על צמחי הבר המצויים והקלים ביותר לליקוט.

יש בטבע עוד המון אפשרויות מדהימות וטעימות וזו רק ההתחלה!

למיטיבי לכת, מומלץ להצטרף לטיול ליקוט עם לקטים וותיקים כדי לחוות את הדבר האמיתי, להתנסות באופן מקצועי ולגלות מגוון פטריות, זרעים, גבעולים, שורשים וצמחים רבים שראויים למאכל ולשימוש במטבח.

נתראה!