ברור שטחינה היא קונצנזוס ישראלי. המצב הוא כל כך מובהק עד שב-2012 הייתה ישראל למדינה בה הצריכה של גרגרי שומשום לנפש הייתה הגבוהה בעולם. בנוסף, ועדת מומחים של משרד התקנים הישראלי התכנסה לא מכבר כדי לקבוע תקן לטחינה. נקבע בו שתחת ההגדרה "טחינה" יכול להימכר מוצר שעשוי משלושה מרכיבים בלבד: מזרעי שומשום, מים ומלח.

תתפלאו לדעת שלאהבה הזאת בין ישראלים לטחינה לקח זמן להתפתח. בשנים המוקדמות של המדינה, הייתה מאכל עממי שנאכל על ידי האוכלוסייה הערבית והמקומית. הטחינה הגיעה לישראל בעיקר ממפעלים בשכם, ורוב האוכלוסייה הכירה אותה כמטבל שמשתדך יפה עם פלאפל אבל לא ממש נכנס לבתים.

היום, כ-70% ממשקי הבית הישראלים מכניסים טחינה לסל הקניות הבסיסי שלהם. אבל לא רק לבתים היא נכנסה לנו, גם ללב. פרויקטים עיתונאיים, בלוגים כמו אנשים פרטיים ברשתות החברתיות, כולם עסוקים ומשווים בין המותגים השונים. לפעמים עד כדי מתח ומריבות.

טובה לנו בכל כך הרבה רמות

במשך השנים מפעלים המייצרים טחינות עברו לשטח ישראל בעקבות האינתיפאדה וזה תרם להיותה מוצר "כל ישראלי". בהמשך, וביתר שאת בשנים האחרונות היא הפכה ליותר ויותר פופולארית, שפים מכינים אותה בטלוויזיה וכולם מדברים על היתרונות שלה. 

היום היא הולכת ומקבלת הילה של "מזון על"  שידוע גם ברמה העולמית, במיוחד בארה"ב. טחינה היא באמת מזון על. היא לא רק טעימה ברמות אחרות, היא גם בריאה מאוד ומהווה מקור טוב למינרלים וויטמינים רבים. היא עשירה בברזל ומכילה כמויות גבוהות של סידן. שומשום עשיר גם בפיטוסטרולים החשובים לאיזון כולסטרול. בגרעיני השומשום יש מרכיבים המסייעים להורדת לחץ דם ומגנים מסרטן. היא יעילה לאנשים שסובלים מסוכרת מסוג 2 ולמי שסובל מדלקת פרקים.

היתרונות משתנים בהתאם למוצר

לטחינה יש הרבה יתרונות – מלבד הטעם כמובן. אבל חשוב לדעת שהיתרונות התזונתיים שלה משתנים בין סוגים שונים. באופן כללי, היתרונות טמונים באיכות השומשום, באדמה שהוא גודל בה, ובעיקר מאופני העיבוד והטחינה שלו. בישראל, רוב הטחינות עשויות משומשום שגדל באתיופיה, והוא כפוף לתקני גידול באחריות החברות המשווקות בישראל.
בגזרת הסוגים אפשר למצוא טחינות רגילות ומלאות, טחינות מונבטות וטרום מונבטות וטחינות אורגניות. הטחינה מלאה שונה מהטחינה הרגילה או "הלבנה". טחינה מלאה עשויה משומשום מלא, ולכן עשירה יותר בסיבים וסידן.

על המדף קיימת גם טחינה מונבטת או טרום מונבטת. מה זה אומר? את זרעי השומשום כמו קטניות וזרעים אחרים ניתן להנביט. ההנבטה הופכת את הזרעים לעוד יותר חיוניים ומזינים. כמות הוויטמינים בשומשום המונבט גדולה במאות אחוזים ביחס לשומשום לא מונבט. ניתן גם להשרות את הזרעים במים ולא לחכות להנבטה – ובטחינתם תתקבל טחינה טרום נבוטה. להשרייה עצמה יש יתרונות רבים על הזרע, ומדובר בפעולה שמתוארת כ"אקטיבציה" של הזרע. המים משפיעים על האינזימים שבזרע ומעוררים אותם לפעולה.

טחינה אורגנית 

כל זה מתגמד לעומת החשיבות שבאופני הייבוש או הקלייה של הזרעים ושל איכות הכבישה. חשוב לדעת שבתהליך הייצור של או ייבוש הזרעים לא השתמשו בחומרים כימיים. גם אם יש לנו זרעים איכותיים מאוד, החימום או העיבוד שלהם בצורה לא מיטבית, עשויים לחמצן אותם להרוס אותם ואף לייצר מולקולות לא בריאות.

טחינות אורגנית מכילה את כל היתרונות שיש בטחינות אחרת, אבל נוסף על כך היא נקייה משאריות חומרים לא רצויים כמו דשנים כימיים, רעלים וחומרי הדברה. כאשר מוצר מקבל התוויה כ"אורגני" הוא צריך לעמוד בתקנים מסוימים ולכן מרחיק מהצלחת שלכם חומרים כימיים באופן מובהק. בחירה באורגני מבטיחה גם את השמירה על איכות הסביבה במהלך הייצור, וכאן אתם ואנחנו מרוויחים פעמיים.

לסיכום

לטחינה יש כמה מאפיינים פחות חיוביים כמו אחוזי שומן גבוהים, או כמות גדולה של אומגה 6 שעשויה להפריע לספיגת אומגה 3 החשובה ממנה, אבל הם לא עולים על היתרונות שלה. בחרו לכם טחינה אחת מבין עשרות מותגים משובחים ואורגניים ופשוט תמשיכו לאהוב.