פומלה קוטפת ילד

ראיתם פעם ילד קוטף פירות מעץ פומלה?
אני זוכר בתור ילד איך היינו יודעים לגשת באופן בלתי אמצעי לכל עץ בעונתו, לטפס עליו לקטוף ממנו את הפירות היפים ביותר, ליפול מהענפים החלשים על הקרקע,
לצחוק לידו, לכעוס, להיפצע ולשבת לאכול את השלל למרגלותיו, לחוות את חווית הקטיף בכל גופנו.

בישול רגשי איטי של שבת

לפעמים בישול המזון נראה לחלק מאיתנו כפעולה מיותרת ולא ברורה,
אם הטבע נותן לנו את כל הטוב שבעולם מוכן לאכילה? הפירות הירקות והעלים מלאי אנרגיה טובה וחיה שמיועדים מלכתחילה למאכל כפי שהם.
אז למה לנו בעצם לבשל, למה לקחת את הקסם הזה שקיים בטבע ולהפוך אותו למוצר גלם לעיבוד כדי להפוך אותו למשהו פחות מזין שדורש המון השקעה, מחשבה ומאמץ?

מה רואים בשדה

זה מדהים את החקלאים שמצטרפים בכל פעם מחדש שיש בארץ קבוצה הולכת וגדולה (אתן/ם) של חברים שרוצים לתמוך ולהיות חלק מהמהפכה הזו.
כן אל תתביישו לומר זאת, כולנו חלק ממהפכת בתחום המזון שקורת כאן ממש מתחת לאף