חקלאות, גידול וייצור מזון בעולמנו הם מקצועות מקודשים, כאשר הדגש הוא על מזון, זמין, מזין, מקומי ונקי.
יצרני המזון שלנו הם התקווה והעתיד של החברה, הדרך שבה הם מתייחסים לאדמה ולמקורות החיים היא מראה למצב החברה והקהילה.
רוצים לדעת מהיכן אנחנו כחברה באים ולאן אנחנו הולכים, תסתכלו על מצב החקלאות שלנו כקהילה ותבינו.
המפגש עם החקלאי הטוב תמיד מעורר את ליבנו להיות טובים יותר, מודעים יותר ובריאים יותר,
החקלאי הוא מקור השראה עצום עבורנו, הוא מלמד אותנו את דרכי הטבע להתחבר לעולמנו,
למען האמת דרכו של החקלאי היא הדרך שכולנו צריכים לעבור כדי להכיר את מקומנו בעולם ולהתחבר לחיים ועד אז החקלאי הוא נציג של החיים שלנו על האדמה, בזמן שכולנו בקושי נוגעים בה במהלך היום יום,
האדמה קוראת לנו ומעבירה לנו את כוחות החיים דרכו.
ראיון עם עידן אליקים על גידול ירקות ופירות עונתיים בחקלאות טובה ומיטיבה ב'חווה ואדם' שבעמק ענבה,
סיפור על העירוני שבתוכנו שרוצה לשוב לאדמה ועל הכשרת חקלאי העתיד של החברה.
אשמח לשמוע קצת רקע ואיך הגעת לחקלאות:
שמי עידן אליקים, אני בן 36 נשוי עם 2 ילדים בני 4 ו 5, גר בנס ציונה.
הרקע שלי הוא בכלל עירוני במקור, גדלתי בבת ים וראשון לציון,
התחלתי עם חקלאות וסביבה אחרי הצבא, בסיום השירות קיבלתי את הקריאה הפנימית לגדל !
יצאתי לדרך מכמה אדניות במרפסת והתחלתי להרגיש נגיעה לדבר.
ממש בסיום השירות כשכל החברים התחילו לטייל, אני נעניתי לקריאה לעסוק בחקלאות.
משהו בהרי ירושלים משך אותי והצטרפתי לצוות כורמים ולבציר עונתי, לתקופה מסויימת הייתי רועה צאן בהרים.
ב2005 גיליתי את עולם הפרמקלצ'ר ומשם לאט לאט הבנתי את הכיוון שלי. התחלתי לעסוק בגינון אקולוגי.
איך התפתחת משם:
פגשתי חבר מארצות הברית והתחלנו ביחד לחפש את המקום שבו נוכל לפתח את החזון שלנו לחקלאות בת קיימא בשיתוף הקהילה ובמודל שמשלב חינוך והדרכה.
הגענו ביחד לחווה ואדם שם פגשנו את איציק מנהל החווה שבעצמו אדם עם חזון אקולוגי וחברתי מעורר השראה שמאפשר צמיחה והתפתחות בכיוונים שאנחנו שאפנו.
בנתיים כדי להמשיך להתפתח הלכתי לפקולטה לחקלאות ללמוד אגרונומיה, מדעי הצמח ומנהל שטחים פתוחים.
אחרי התואר הראשון חזרתי לחווה ואדם, עבדתי שם בתור רכז תחום החקלאות, בוסתן וחממה.
הכל תוך לימוד והדרכת קבוצות פרמקלצ'ר.
אחרי 4 שנים של לימודים הכרתי את זוגתי ורד, חזרתי לפקולטה ללמוד לתואר שני בתחום האגרואקולוגיה, כל מה שקשור בסביבה וחקלאות והקשר ביניהם.
ספר לנו על הפרוייקט החינוכי להכשרת חקלאים בחווה:
כשסיימתי את הלימודים באוניברסיטה חזרתי לחווה ואדם והקמתי את שאיפתי לשדה לחקלאות אקולוגית שמקדיש את עצמו להדרכה לאנשים שרוצים להכנס לתחום החקלאות באיכות גבוהה מאוד, לחנך את חקלאי העתיד איך להתפרנס תוך שמירה על הסביבה ומערכת אקולוגית תומכת חיים.
הפרוייקט הזה ממש מצליח.
אנחנו פועלים מ2017 והכשרנו כבר למעלה מ60 חקלאים לעתיד, חלקם כבר מתחילים לממש תוכניות לגני ירק.
אנחנו פועלים תוך ידיעה שלחלקאות יש השפעה קריטית על הסביבה ועל החברה.
ומתוך אמונה שאדמה בריאה ואדם בריא זה דבר שהולך ביחד ויש ביניהם קשר ישיר.
מה הם מקורות ההשראה שלך:
ההשראה שלי באה מתחום הפרמקלצ'ר, הגישה החקלאית ליצירת תרבות בת קיימא שהגיעה מאוסטרליה, ומתחומים של חקלאות בשיטות החקלאות נתמכת קהילה – CSA גישה שהתחילה ביפן והתפתחה בארצות הברית.
הבסיס למקורות ההשראה שלי הם חקלאים בעולם, אבות החקלאות האורגנית, חקלאים מובילי דעה וחלקאות אקולוגית בתוך סביבה אורבנית.
קצת על נושא זרעי המורשת בחווה:
בחלק מהגידולים אנחנו משתמשים בזרעי מורשת, יש חשיבות בלשמר זרעים בעלי ערך מהעבר, שיש מאחוריהם היסטוריה, שמעלים בנו ובאדמה זכרונות ילדות.
אנחנו שומרים על הזרעים ומגדלים אותם מעונה לעונה דבר שחשוב לשימורם היעיל הוא התייחסות לתוקף חיי הזרע והשימוש בו באופן תדיר כי להפיק כל הזמן זרעים חיים חדשים, לשימור ושיפור המגוון.
במקום להסתמך על זרעים טכנולוגים שלא ניתן לשמר אותם ולא מביאים איתם ערך מוסף.
אנחנו מתחזקים בנק זרעים של החווה וחולקים ביחד עם חברי ארגון הפרמקלצ'ר, כך שכל חברי יכול לקבל עד 10 זרעים בשנה במטרה לגדל ל"זרעים" כאשר חקל מהזרעים מחזירים אלינו לגידול חוזר.
מהיכרות עם החווה, מדובר במקום יפה מאוד שנעים מאוד להיות בו ומוציא גידולים רעננים וטובים,
שספר לנו קצת על הייחוד של המקום מבחינת האדמה ותנאי השטח:
באופן אישי מאוד כיף לי לגדל שם, מדובר באזור מאוד טבעי, החלקה מוקפת בגבעות ירוקים עם צמחיה מגוונת, רקפות, פרחים וצמחי בר רבים.
מבחינה אקולוגית אנחנו באזור מעולה לגדל בו, אולי הכי טוב בארץ עבור הצרכים שלנו,
כיוון שהחקלאות האקולוגית מסתמכת על מערכת מאוזנת והאיזון הזה קיים בטבע.
אחד היתרונות של להיות מוקף בשטחים טבעיים זה שאנחנו מקבלים הרבה "שירותים" בחינם כמו חרקים מועילים שעוזרים לנו בהדברה ביולוגית טבעית לחלוטין שמוזמנת פנימה לשטח באופן טבעי מהסביבה, אנחנו לא צריכים להביא אותם לשם משום מקום כפי שנהוג בחקלאות בימינו, הם פשוט באים אלינו מהבטע. בזכות זה הרבה יותר קל לנו לגדל ללא ריסוסים והתערבות חיצונית גסה. זו זכות גדולה לגדל במקום הזה.
מה אופי האדמה בחווה ואיך היא משפיעה על הגידולים:
האדמה היא אדמת עמק, ליד ערוץ של נחל ענבה, בוואדי האדמה היא אדמה כבדה, חרסיתית, פוריה ועשירה מאוד בהרבה חומרים אורגניים שמגיעים מהנחל.
אדמה פשוט נהדרת שאנחנו מעשירים אותה בקומפוסט שאנחנו מייצרים בעצמנו, וזו גם הסיבה שהירקות שלנו כל כך טעימים. תשמע, כשמדברים על טעם היין מאוד מקובל לדבר על השפעת האדמה ושיטות הגידול על הטעם, כך אני מאמין ומרגיש שאיכות האדמה שמגדלים עליה את הירקות משפיע על טעמם, ניחוחם וכמובן האיכות.
מה היית רוצה לספר לחברי ולקוחות האורגני שתומכים ונהנים מהתוצרת הנהדרת שלכם:
החווה שלנו מאוד פתוחה ומזמינה ואני מזמין את כולם לקיים את המפגש האישי, היום אנשים התרגלו לקנות בסופר ולא יודעים על המזון שלנו מה הוא עבר, מי ייצר אותו, ובכל זאת כשזה מוצר ארוז ומעובד נהוג לרשום את שם הייצרן על העטיפה, רכיבים ואופן בסיסי של ההכנה, משום מה כשזה מגיע לירקות ופירות לא שמים לזה לב למרות שהירקות זה הבסיס של המזון שלנו וזה הכי חושב להתחבר אליו בכל החושים ולדעת עליו כמה שיותר.
לראות את המקום, לראות את העשיה החקלאית והאמת שגם לי בתור חקלאי חשוב לדעת שיש מי שנהנה ומעריך את הירקות שאנחנו מגדלים.
אחרי הרבה עבודה פיזית עם האדמה זה נותן המון כח חזרה לחקלאי שמכירים אותו ומייצר אחריות הדדית.
ככה נוצר השינוי כי כשהלקוח מייצר קשר אישי וקהילתי אז נוצרת האחריות המשותפת.
אנחנו עובדים עם אנשים והמזון שאתם מקבלים זה המזון שאני נותן לילדים שלי, אני מרגיש שאני חולק עם הלקוחות את מה שנכנס אלי לצלחת.
חשוב לספר לך שאנחנו מאוד מרוצים מהעבודה עם הפרוייקט שלך ועם גידולי החווה,
הירקות תמיד מגיעים בצורה יפה וטריה, הם טעימים להפליא ומורגש שהם מגודלים, נקטפים ונארזים באהבה:
כיף לעבוד ביחד עם 'האורגני' למרות שאנחנו עובדים על שטח קטן של כ2 דונם, מצליחים במגבלות השטח לייצר אספקה קבועה וטובה של תוצרת עונתית בסטנדרטים גבוהים, בעתיד יהיו עוד שטחים ונוכל להגדיל את ההיקפים כדי שיותר משפחות יהנו מהתוצרת.
תודה רבה לעידן אליקים מחווה ואדם, חווה אקולוגית במודיעין על הראיון והתמונות.
דוד עובדיה.