הבלוג השבועי 

שלום, אני דוד ואני מכור למזון עם רעלים.
יותר נכון, אני בגמילה ממזון מורעל כבר קרוב לחצי שנה.

תכלס, במרוץ החיים כולנו הפכנו במידה מסוימת למכורים למזון שלא תורם הרבה לגוף (בלשון המעטה),
ולמה מכורים? כי יש בזה משותף לכל רעל שנכניס באופן שגרתי לגוף,
כמו למשל עישון, אלכוהול, סמים או כל דבר אחר.
הגוף מזהה שנכנס רעל ובונה ערים בצורות, חומה ומגדל אל נוכח המטרד הבריאותי, 
וככל שמתמידים עם הרעל, הגוף, שכל כך אוהב אותנו ואת החיים ודואג לנו מאוד,
הוא היקר, יבנה חומה גדולה יותר,
כדי שנחוש פחות ופחות את ההשפעות המזיקות והקשות ונוכל להמשיך לתפקד, איכשהו.

עד ש…הוא יקרוס, והרבה לפני כן הוא יסמן לנו בצורה עדינה ומנומסת שאנחנו מכורים,
אז כן חברים וחברות, אני יודע, זה קשה ואני חווה את זה על בשרי בימים אלו ממש.

גמילה ממזון מעובד, ממזון שהוכנסו לתוכו חומרים שהם לא ראויים למאכל,
מזון שבושל בטמפרטורות שהורגות אותו בשמן ובתבלינים שמחלישים את חיותו,
מזון שגודל בתנאים של הרעלת הסביבה והאדמה ומזון שנאכל בשעות שהגוף כבר לא מעכל
ועד לשילובים לא נכונים שאנחנו מכניסים לגוף
(ולא מסוגלים בכלל לשמוע את תחנוניו העייפים לסדר והגיון בריא בבחירת המזון).

זה ממכר! והגמילה ממזון כזה היא ארוכה ומורכבת ודורשת התמדה, אהבת חיים,
ומלא מלא השראה מהרבה מקורות טובים ושונים ואמונה, הרבה אמונה בדרך.

לפעמים אני שומע את התירוצים שיש לי ולאנשים שאנחנו משמיעים לעצמנו ולסביבה בכדי לחזור להרגלי התזונה הישנים,
ואני אומר לעצמי אשכרה, טובי המכורים היו יכולים להשתמש בתירוצים האלה לשמור על הרגליהם.

אחי ואחיותי היקרים, אני מוחא לכם כפיים ווירטואליות,
אם הגעתם עד כאן סביר להניח שמשהו בכם יודע שאתם בדרך הנכונה,
אתם על המסלול להצלחתכם, הצלחת המשפחה, הסביבה והאנושות כולה,
ואתם מקור להשראה עבורנו להמשיך ולעשות ולקרב לבבות, לתזונה נכונה, תזונה בת קיימא מחקלאות נכונה.

מתמידים בבריאות ומזמינים אותה הביתה כאן

בריאות ואהבה לכולם.