אי שם בשמורת ים, ליד מכמורת, ממש על חוף הים, בין שחפים ודיונות של חול צהוב, ממוקמת חוות שמורת טבע, אחת החוות האורגניות הוותיקות בארץ בעלת מסורת בת קיימא מעוררת השראה והכי חשוב, בריאה וטעימה.
ראיון עם נדב כנרי, 57, על גידול ירקות עונתיים בשטח פתוח על פי שיטה אורגנית, ללא ריסוסים בכלל! במינימום התערבות ועל מקור ההשקיה ממי באר, ללא כלור ופלואוריד.
דוד, האורגני: כמה מחמם את הלב, מרגש ומעורר השראה לראות בארצנו, חווה חקלאית אורגנית, עונתית אמיתית, ללא חממות, כיסויי ניילון מיותרים, עם ירקות שגדלים באהבה תחת כיפת השמיים, והכי חשוב ללא ריסוסים בכלל. ספר לנו קצת על החווה, מתי היא הוקמה וקצת על ההיסטוריה שלה.
נדב, שמורת טבע: החווה התחילה ב-82, אז היא הפכה להיות אורגנית, בהתחלה היו רק פרדסים בעיקר תפוזים ואשכוליות, ב-95 התחלנו לגדל ירקות, ותכלס משנת 79 לא ריססנו בחווה בכלל! לא השתמשנו בחווה בשום חומר ריסוס, כולל מה שמותר בתחום האורגני. כל זה קרה שנה אחרי שהוקם הארגון לחקלאות אורגנית בישראל, הארגון הוקם ב-78 ואנחנו מיד היינו בין החוות הראשונות בארץ שנכנסו להסבה.
מקים החווה היה בזמנו אבי בראז, אני הגעתי ב-95 לחווה והתחלתי לגדל ירקות, עד אז כאמור היו בעיקר פרדסים בעיקר.
דוד: וואו יש לנו כאן וואחד היסטוריה, מעניין מאיזה רקע אתה הגעת לחווה?
נדב: אני בכלל התחלתי בתור עובד בחברת בניה, לאחר מכן עבדתי אצל חקלאי קונבנציונלי ומשם הגעתי לחקלאות אורגנית.
דוד: עבורנו הצרכנים עולם החקלאות הוא קצת זר, אנחנו נמצאים במצב שבו רוב האוכלוסייה לא עוסקת בחקלאות, ומעבר לכך שזה נמצא בתודעה האנושית כמקצוע מקודש, עדיין מדובר בעולם הולך ונעלם לצערנו.
נדב: כן וזה ידוע שאם אין חקלאות אין אוכל…
דוד: ללא ספק, יחד עם זאת זה עדיין מקצוע שהוא רחוק מהעיר, ידוע כמקצוע מסוכן כלכלית, שדורש הרבה אחריות והרבה עבודה פיזית.
נדב: כן זה אכן מקצוע קשה, בעיקר בתחום האורגני, כשיש התקפות של חרקים, כאשר גם אם אתה מרסס במה שמותר, עדיין אתה יכול למצוא את עצמך בסיכון גבוה, בנוסף אנחנו תלויים במזג האוויר ועוד גורמי השפעה חיצוניים רבים… בקיצור, קזינו. בוא נגיד ככה, שיש בעולמנו עדיין חקלאים, כי כל החקלאים עדיין מאמינים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב. השנה אולי לא משהו, שנה הבאה יהיה טוב :)
דוד: אז למה לעשות את זה?
נדב: כי זה מה שאני אוהב לעשות, ולשם התגלגלתי, החיים עשו אותי חקלאי מגיל 0, נולדתי בקיבוץ, עבדתי בגד"ש כל החיים ותמיד בעלי חיים וחקלאות דיברו אלי.
דוד: מה אתה אוהב בזה?
נדב: להיות בחוץ, לגדל, להאכיל אנשים, לדאוג לאנשים שיאכלו אוכל טוב.
דוד: ולמה דווקא אורגני?
נדב: אני מאמין בגידול אורגני, לא ברמה של לפתור בעיה עולמית, אלא באופן מקומי, אני כאן בשביל אלו שאכפת להם מהבריאות שלהם ואיזה דלק הם מכניסים לגוף. אני מאמין שזו הדרך הנכונה.
דוד: הירקות שיוצאים מהחווה מהממים, אני רואה את מה שגדל בחווה ואיך שהוא מגיע לבית האריזה, באמת מעורר השראה ותיאבון בריא. תמיד הכל מגיע יפה, עם תחושה של שפע, הכל ממוין ומרגישים שהתוצרת נקטפת באהבה. מה בעצם שיטת העבודה והגישה שלכם לאדמה ולירקות?
נדב: אנחנו בחווה, מכיוון שאנחנו לא מתערבים בשום דבר ולא מרססים בכלל, והתוספים היחידים שאנחנו מוסיפים לאדמה זה קומפוסט, יכולים לגדל רק ירקות של העונה, כלומר גן ירק. אנחנו מחזיקים מגוון עונתי של 12-13 סוגים של ירקות משתנים, ויחסית זה הרבה לשיטת הגידול הטבעית. להיצמד לעונות השנה ולגן הירק זה המוטו שלנו.
זה גם כל הזמן מתפתח בניסוי וטעיה עם הטבע, לדוגמא פעם היינו שותלים בשורה כל כמה שתילים, שתיל אחד של כרוב סיני כמלכודת חרקים טבעית. כל מה שהיינו מגדלים היה משולב עם כרוב סיני ואז היינו מכוונים מראש חלק קטן מהגידולים בחווה שהולך חזרה לטבע, לתולעים ולחרקים. וכמובן שזה רחוק ממונוקולטורה שמתרחקת מהטבע ומנסה לבסס גידול אחד לשטח גדול.
שיטה זו המעודדת מגוון מינים על שטח יחסית קטן טובה לאדמה. גם החרקים מועילים, ככל שיש מגוון ביולוגי רחב יותר בקרקע, המערכת יותר יציבה ויעילה.
דוד: קצת כמו הדברה ביולוגית, נכון?
נדב: כן, רק טבעי, ההדברה הביולוגית פזורה בשטח באופן טבעי בגלל שיטת הגידול ומגוון הצמחייה, אפילו היו שנים ששדה אליהו שפיתחו בזמנו את נושא ההדברה הביולוגית בארץ ישבו אצלנו בשטח כמה שנים וחיפשו איך אנחנו מצליחים לגדל בקיץ עגבנית שרי כאלה יפות. הסוד הוא כפי שאני רואה אותו נמצא במגוון, אם למשל מגיעות כנימות לעלים, אז יש את פרת משה רבינו שנמצאת בטבע כדי לאכול את הכנימות, ואם יש תולעי תותה אבסולוטה שנכנסות לעגבניות שהגיעו מספרד אז מגיע איזה רכנף שאוכל אותם.
ברגע שאנחנו לא מרססים ולא פוגעים בשרשרת הביולוגית של הטבע, אז לרוב השטח מאזן את עצמו לבד.
עדיין צריך לזכור שעצם הגידול הוא סוג של התערבות ועל כן אין כאן כיסוי מלא נגד קטסטרופות חקלאיות והשמדת יבולים. אבל זה נדיר ולרוב מגיע בצורה מאוזנת יותר.
דוד: ניכר גם שאין חממות בשטחי הגידול, בכלל.
נדב: אין חממות בכלל בחווה, תדע, כשיש כאלו חייבים לרסס ולהדביר.
דוד: אז כמובן שללא חממות זה מאפשר להתמקד בחקלאות בת קיימא ללא ריסוסים ומצד שני מגביל אותנו מאוד לכיוון של עונתי בלבד.
נדב: כן כן, אני מאמין בעונתי, כל דבר צריך לגדל בזמן שלו.
דוד: זה בהחלט נדיר בעולמנו חקלאות שנצמדת באדיקות לעונות השנה.
נדב: אז תדע שהחקלאות האורגנית המסורתית זו בדיוק התפיסה שלה ומשם הכל הגיע, שהאדמה תהיה בריאה ותגדל מה שתגדל בזמן שלו, ולא להתחכם.
דוד: אז מה זה אומר בלי ריסוסים בכלל? אני אתן הקדמה קטנה לשאלה הזו, יש היום הרבה פרסומים על בלי ריסוס, ואז כשמתחילים לחקור מגלים שלפעמים מרססים קצת כאן וקצת שם, אפילו במים אפשר לרסס עם תערובות של שמנים אתריים, ולמען האמת כל דבר שנכנס למרססת נחשב כריסוס כזה או אחר. אז קודם כל זה מאוד מעניין לשמוע על הנושא הזה ספציפית ויש א/נשים שזה מאוד חשוב להם היום, כיוון שגם חומרים המותרים בתחום האורגני לא תמיד רצויים.
נדב: קודם כל חשוב לציין לטובה שיש בארץ עוד חוות נוספות שלא מרססות בכלל וזו מגמה שהולכת וצומחת סביבנו, מדובר בדרך כלל בחקלאים בסדר גודל קטן ופחות מתועש. מנגד יש היום ספר עב כרס של חומרי ריסוס המותרים בתחום האורגני, ובריכוז מסויים זה לא עושה את זה לבריא, למשל גופרית זה לא בריא, נחושת זה לא בריא.
דוד: כי ממה שאני מכיר, הרבה פעמים משתמשים כי אין ברירה, החקלאות האורגנית מתירה, מדובר במינרל טבעי אחרי הכל.
נדב: בחממות ובתי רשת לדוגמא חייבים לרסס וההדברה הביולוגית פותרת בעיקר את נושא החרקים, הבעיה בחממות זה פטריות ומחלות עלים ואז צריך לייצר פתרונות אחרים… אני לא מתעסק בזה יותר מידי ולא מומחה לנושא שיכול לכלול חומרים רעים מאוד, ועל כן מקפיד להיצמד למה שהטבע לימד אותי.
פעם הקורס האורגני של הארגון לחקלאות אורגנית היה מגיע אלינו לשטח, אז המורה היה אומר להם שגם ארס של נחש זה דבר טבעי, אבל אף אחד לא רוצה להתקרב אליו. זו התפיסה.
דוד: חברים שואלים מה עושים עם מזיקים? בעיקר בקיץ בעלים
נדב: מה עושים, הכל בכפוף למה שפירטתי כאן, ובנוסף מחדד שאנחנו תמיד לוקחים את הטבע בחשבון, ולפעמים חלק מהתוצרת לא מגיע לבתים, חלק נשאר בטבע. חלק מהאג'נדה זה לשמור על המגוון הביולוגי של החווה.
דוד: מה מבחינת קרבה לחוות אחרות? ידוע שיכולה להיות השפעה גם מהבחירות של החקלאות השכנה.
נדב: אנחנו נקראים שמורת טבע במיטבו, כי קודם כל אנחנו יושבים בתוך שמורת טבע וגם מכיוון שאין סביבנו חקלאות ברדיוס אווירי של כ 10 קילומטרים, כך שאם יש לנו חרקים בחווה, הם שלנו, אנחנו יכולים להיות בטוחים שהם לא הגיעו מהשכן הקונבנציונלי שריסס וכל מי שנשאר בחיים הגיע אלינו. אז אנחנו מבודדים מהבחינה הזו ולכן הרבה יותר קל לנו לא להשתמש בשום חומר הדברה.
דוד: באיזה מים משקים בחווה?
נדב: המים שאנחנו משקים הם מי באר שלנו, מים מליחים, שלקראת אמצע סוף קיץ קצת יותר קשה לנו לגדל בגלל מליחות גבוהה בקרקע. מה שאנחנו עושים בעצם, מגבירים את ההשקיה באמצעות שטיפה של המלח מהקרקע.
דוד: באיזה גידולים החווה מתמחה בהם או איזה גידולים הכי קרובים לליבך?
נדב: גדלים אצלנו הכי טוב, המצליבים שזה כרוב, כרובית, וברוקולי שגדל אצלנו מצוין. העלים, כל הירוקים ותבלינים, דלעות, חצילים, פלפלים. לאורך השנים חיפשנו ודייקנו זנים שיותר מתאימים לאופי החקלאות והאדמה. בנוסף, יש לנו פרדסים ותיקים, יש תפוז וושינגטון, שמוטי וולנסיה של פעם, בכמויות קטנות יחסית אבל בטעם אמיתי של פעם, מתוק ויפה.
דוד: כן אני זוכר, שמבקרים בחווה ויש לך זמן בעונה, אתה קוטף וסוחט ידנית כמה תפוזים כאלה יפים וגדולים, מלאים במיץ, מתוק ומרווה שמחליק בגרון ומחייה נפשות, תענוג.
דוד: ראיתי שחשוב לך מאוד נושא תזמוני הקטיף, איך עובד המנגנון הזה, מתי מתבצע הקטיף?
נדב: הקטיף מתבצע כל יום בבוקר, אנחנו משתדלים כל עוד מדובר בתוצרת שאנחנו קוטפים, לספק סחורה שנקטפה באותו היום ומקסימום מגיעה לבית הצרכן יום אחרי. כל מה שמקבלים זה טרי ובריא, קוטפים מה שצריך לקטוף, קוטפים ולא מאחסנים בקירור.
דוד: החווה לקראת דרך חדשה של עבודה עם צוות האורגני שמטרתה לחבר את החווה עם הלקוחות שלה, ברמת השירות, האריזה והלוגיסטיקה, אנחנו רוצים לתת את השירות הכי טוב שאפשר לקבל בחיבור הזה, ונשמח לשמוע בקצרה מה המשמעות עבורך של עבודה עם האורגני.
נדב: אני מאחל לאורגני לעשות עבודה טובה, כדי שלנו, בחווה, יתפנה הזמן לגדל ירקות טובים לכל החברים שמזמינים את התוצרת שלנו. ככה כולם יצאו מורווחים. וללקוחות הטובים שלנו שמלווים במשך שנים את החווה, אנחנו מזמינים אתכם להשתמש במערכת ולעשות הזמנות של תוצרת בריאה ונקייה. תצליחו, תרבחו ותסעדו ושהיה לכולנו לבריאות.
דוד: תודה רבה, נדב, ושיהיה בהצלחה לכולנו.
