יש מהפכת מזון בעולם או אם תרצו יש משלוחים של פירות גם לחלל.

אל תחנת החלל הבינלאומית הגיעו החודש שלושה אסטרונאוטים חדשים במעבורת החלל סויוז. כך פרסם החודש (12.14) האתר הרשמי של חיל האוויר הישראלי.
השלושה מצטרפים לאסטרונאוט אחד של נאס"א ושניים נוספים של סוכנות החלל הרוסית השוהים שם מאז חודש ספטמבר.
הדיירים החדשים בתחנת החלל צפויים להישאר שם עד חודש מאי ובמשך הזמן יעסקו במחקר מדעי הנוגע למבנה הגנטי של תולעים עגולות, השפעת האטמוספירה על אירוסולים (חלקיקים זעירים שמרחפים באטמוספירה) ומתכות נוזליות.

סמנטה לחלל

סמנתה כריסטופורטי, האסטרונאוטית הראשונה מאיטליה

אז מה לוקחים לחצי שנה במעבדת חלל מרחפת? ובכן, השלושה הצטיידו בפחיות קוויאר אשר ישמשו לחגיגות השנה החדשה כמו גם הביאו מבחר פירות ואפילו מכונת קפה.
מבין הדיירים החדשים בתחנת החלל הבינלאומית ראויה לציון סמנתה כריסטופורטי, האסטרונאוטית הראשונה מאיטליה.
לכל השלושה, אגב, חשבון טוויטר זמין, אם חשבתם לעקוב אחר המתרחש אי שם, בגובה 400 קילומטר מעל פני-האדמה.
עד כאן כלשון האתר.

זהו לא המשלוח הראשון של פירות לחלל, בשנים האחרונות כמעט כל חללית אספקה שיוצאת לתחנת חלל נושאת עימה כמה עשרות קילוגרמים טובים של פירות לחברי הצוות לכמה חודשים של שהות.

פירות לחלל ? כמה עולה משלוח ? אני רוצה להזמין גם….

אנחנו וכל הייצורים החיים על פני כדור הארץ, נתברכנו באינקובטור או אם תרצו רחם אטמוספירי שמגדל אותנו כל ימי חיינו,
הרחם הזה דואג להזנה של כל ייצור חי שנולד בו, הטבע של הרחם הוא לשמור על האיזון כדי לשמר את החיים בתוכו.

במהלך המאה הקודמת הייתה סטייה נקודתית ומהירה (מצומצמת מאוד ביחס לכל שנות ההיסטוריה) במגמת תיעוש המזון כחלק מתהליך של תיעוש החיים והתרחקות מהטבע.

הסטייה הזו של האנושות היא מעשה ילדותי שמשול לילד שחומק מהוריו לרגע במהלך טיול בים במרחבי החוף כדי לחוש את העוצמות של העצמאות שטרם ניתנה לו יחד עם תחושה אין סופית של חופש מדומה שחשוב להתפתחות ולאמון שלו בעולם.
ההורים מודאגים מחפשים אחר הילד שמרגיש לרגע את הים הגדול ומתחיל קצת לחשוש מהלא נודע,
לבסוף הם מוצאים אחד את השני וההורים כועסים ונוזפים בו על מה היה יכול לקרות אילולי מצאו אותו, לכמה סכנות הוא היה נחשף והוא אפילו לא מודע אליהם,
כמה הוא עדיין לא בשל ללכת לבדו בים של העולם, כמה כדאי שיישאר לצידם במקומות כאלו כי יש לו עוד הרבה מה ללמוד,
הילד שמח מאוד שמצא את הוריו בחזרה אך גם עצוב על אובדן החופש ומתרגש מאוד מהמעמד.

ברחנו לרגע לרחם שמכיל אותנו כי חשבנו בטעות שאנחנו יכולים לקבל את העצמאות המדומה שלנו בכך שנפרק את המזון שניתן לנו לגורמים ונרכיב אותו מחדש בצורות ובטעמים שנראים לנו טובים לעיניים, לכלכלה וגם חשבנו כך בטעות, לבריאות שלנו.

קיבלנו חולי שאי אפשר לשים עליו את האצבע והבנו שאת התיקון שלנו אנחנו צריכים לחפש בפנים ולא בחוץ.
קיבלנו חולי שהוא רוח אדם חלשה, מחלות שונות וחדשות שמתפתחות ומתחזקות ככל שהזמן עובר,
התרחקנו מההורים שלנו, המשכנו לייצר מוצרים נוספים ("תרופות" לגוף ו"תרופות" לנפש) שיעזרו לנו לעבור את מדור החולי שייצרנו לעצמנו.

ועכשיו אנחנו מתחילים לחזור, הילד רואה את הוריו מחפשים אותו לאור השקיעה במרחבי הים, והוא חוזר אליהם בריצה.
הילד זה אנחנו שמגלים שההורים שלנו מספקים לנו את כל מה שאנחנו צריכים כאנושות עד שנגדל,
אמא אדמה ואבא שמיים קצת נלחצו מהילד שאבד אך סולחים ומבינים, מחבקים ונותנים אפשרות נוספת.
כדרכם של הורים (בעצם אנחנו לומדים מהם את האידאה של איך להיות הורים) הם יעשו את הכל כדי שנקבל את כל התנאים הטובים ביותר עלי אדמות לצמיחתנו.

האדם מגלה שבלי פירות האהבה של העולם הוא לא יכול לבצע את הפעולות המתוחכמות ביותר שלמד לעשות,
האדם מתכופף לרגע ומתבונן שוב באדמה לאחר עשרות שנים שלא ראה אותה

האדם מבין שכדי לחקור את דרכם של האירוסולים לחבר מולקולות של לחות לכדי הצטברות של מים שיהפכו לגשם, לאגמים ולימים
הוא צריך גם אספקה קבועה של פירות האדמה, שהם בעצם הפרי של המחקר שלו עוד בטרם הוא למד אותו.

זה מעניין ללמוד שהמדינות המפותחות בעולם מקיימות את רוב החקלאות שלהן על מספוא, דגנים, תירס ולצריכת בשר כולל חיות משק, תעשייה ושאר מוצרים שאינם מזון.
ולעומת זאת מעל 70% מהחקלאות באפריקה, הודו, אסיה (בלי סין) מורכבת מחקלאים ומשקי איכרים קטנים שמגדלים תוצרת בעיקר לצריכת האדם.
(לפי נתונים ממחקר על ניצול אדמות העולם ע"י האדם של אונ' מינסוטה).

לעולם המתועש היה ניסיון להתרחק לרגע מהאדמה ומהמזון שגדל עליה עבורו ולנסות את החיים בלעדיהם.
אבל העולם רוצה יותר, הוא רוצה את טביעת הרגל החקלאית שלנו על אדמתו ואנחנו רוצים בחזרה

התשובה היא מורכבת כמו כל דבר בחיים,
אך העתיד כבר כאן והאדם לא ויתר על הפירות שניתנו לאבות אבותיו,
האדם לא וויתר על האדמה והיא לא וויתרה עליו,

לנה שלנו בחללית

לנה שלנו בחללית

בשנים הקרובות אנחנו נהיה עדים למהפכה בתחום המזון המתועש שילך ויקבל מענה אלטרנטיבי ראוי מיצרן המזון האמיתי האחד והיחיד שהוא הטבע ולצידו האדם.
נראה יותר ויותר שטחים מוסבים לאורגניים, יותר ילדים שנוגעים באדמה בגינות קהילה, יותר חקלאים זעירים ומסורתיים שמשחזרים את החיים של האדם על האדמה עבור כולנו, הם כבר כאן רק צריך לפתוח את הלב, לראות ולהראות.

תודה לכל מי שעוזר לאדם להתעורר לעולם טוב יותר,
בשבוע הקרוב אנחנו פותחים יום חלוקה חדש (לאחר שהחלוקה בשלישי הגיע לתפוסה מלאה) שיוקדש למנויים חדשים שמעוניינים להצטרף לסלי הירקות והפירות הטריים הידועים עד לחלל.
מומלץ להזמין חברים להצטרפות ליום החלוקה החדש (רביעי ה31.12.14) מראש ולקבל הנחה מיוחדת לכבוד המאורע.

נשמח תמיד לשמוע מכם ולשתף פעולה בכל דבר שיכול לקדם ולשפר את האיכות החיים של האדם ולשמר ולשפר חקלאות מסורתית, מקומית, טובה ונקייה.
הדרך ארוכה ואנחנו ניצבים בתחילתה ומה שרואים בחוץ הוא השתקפות של הבפנים שמושפע מבחוץ.

הרבה בריאות ואהבה לשנה טובה.
דוד עובדיה

 

כניסה לחנות היוזמה כאן

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שליחה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.