האיש מן הבקעה על המחרשה שעושה את הגבול

במושב הדתי מחולה שעל קו התפר בין בקעת הירדן לעמק בית שאן ממוקמת אחת החוות האורגניות הגדולות והוותיקות בארץ, המתמחה בגידול עונתי של עשבי תיבול וירקות מעולים באיכות יצוא ובסטנדרט איכות יוצא דופן.

האורגני יצא להכיר ולספר את סיפור החווה שם הוא פגש את יהודה ממקימי החווה, חקלאי וותיק. 
זהו סיפור של חקלאות עם ערכים של בריאות, יישוב הארץ וערבות הדדית.  

יהודה רינס, חקלאי וותיק וממקימי משק תבליני נהר הירדן

דוד: נשמח להכיר ולשמוע קצת את הרקע של החווה. 

יהודה: אנחנו חקלאים ותיקים במחולה, הגענו לכאן בשנת 68 כשהמקום הזה הוקם כהיאחזות נחל. על סף השחרור שלנו מהנחל חזרנו והקמנו משק, שבראשיתו היה בו מכל הבא ליד, ירקות, פרחים וכל מיני דברים מגוונים. לפני בערך 35 שנה הכרנו את מריו לוי משדה אליהו ובעידודו התחלנו לגדל תבלינים וירקות אורגנים. עמדנו בכל הסטנדרטים הגבוהים והמחמירים של דרישות הייצוא ובעיקר – אי שימוש בחומרי הדברה אסורים, על פי ההנחיות המחמירות של השוק האירופאי.

המטרה שלנו היתה שהכל יהיה אורגני בהתחלה, אבל במציאות של אז לא היה מספיק ביקוש לכמויות הגדולות שגידלנו, באופן יחסי לארץ, אז צמצמנו את היקף הפעילות האורגנית שלנו לפי ההיצע.
במקביל לכך הוסמכנו וגידלנו בשטחים אורגניים גם גידולים אורגניים לפי תקן ישראלי ואירופאי וקנדי. גידולים אלו שווקו הן לייצוא והן לשוק האורגני המקומי.

דוד: בזמננו, הרבה אנשים לא מכירים את מריו לוי ואת העשייה שלו, תוכל לספר לנו קצת עליו ועל החיבור ביניכם?

יהודה: מריו לוי הוא אבי החקלאות האורגנית המודרנית בישראל, הוא משדה אליהו, היה איש גידולי שדה שהבין שכל סיפור החקלאות המתועשת בעצם סובב סביב השמדה והריגה של חיים על האדמה ושל הניזונים ממנה. מריו היה המשוגע הראשון שקם והתחיל את המהפך הגדול בארץ לקראת חקלאות בת קיימא שוחרת חיים. הוא לדעתי היה הגדול מכולם בהכנסת התחום האורגני לארץ.

דוד: ומה היה הקשר שלכם איתו?

יהודה: הוא היה שכן טוב, שהכרנו כחקלאים מהאזור שכל הזמן אמר לנו "חברה יהיה לזה ביקוש, תתחילו לעבור לאורגני", והוא צדק, אבל בנושא הנפחים קצת הגזמנו בהתחלה, על כן היינו צריכים לשלב אורגני במשק נפרד לצד גידול רגיל. 

סלרי אורגני, משק תבליני נהר הירדן

דוד: אורגני זו סקאלה מאוד רחבה, אשמח לדעת מה שיטה שלכם.

יהודה: אנחנו התרכזנו ומתרכזים בעיקר בגידולים עונתיים של סתיו, חורף, אביב. בקיץ השארנו מעט מאוד דברים כי קשה מאוד לגדל בקיץ.  במקביל לזה, בעבר גם פיתחנו חקלאות ברמת הגולן שמבחינת הטמפרטורה ותנאי מזג האוויר יותר קל בקיץ, אבל זה לא היה אורגני.
המאסות של הייצוא היו בעיקר בערב חג המולד, שם הביקושים הגדולים –  כשבאירופה קר מאוד ולא ניתן לגדל, נשענו בעיקר על החקלאות שלנו. 

דוד: מה מדיניות הריסוסים בחווה?

יהודה: מעט מאוד ורק בריסוסים המותרים בתחום האורגני, הכל תחת פיקוח ובקרה קפדנית. מדובר בעניין מאוד עונתי, בחורף פחות מחלות ויותר קל לגדל ובקיץ יותר קשה ומסוכן לצמחים ונאלצים להשתמש במה שמותר. 

דוד: ואיך משקים את הגידולים בחווה?

יהודה: למזלנו הרב יש לנו באר שלנו, שמקורות קדחו אחרי ששת הימים, מים מאוד מתוקים וטובים ובסוגרים גם מאוד יקרים לצערנו עכשיו, אבל מדובר בהשקיה של מי באר, טבעיים ומתוקים העומדים בכל התקנים. 

תוצרת המשק

דוד: באיזה גידולים מתמחים?

יהודה: תבלינים וירקות אורגנים, וההתמחות הגדולה שלנו הם התבלינים האורגנים, בזיליקום, מרווה, פטרוזיליה, שמיר, קורנית וקורנית לימונית, טרגון, אורגנו, זעתר ובירקות האורגנים זה סלרי, סלרי שורש, קורלורבי, כרוב, כרובית וחסות מכמה סוגים לצד כל מה שנמצא בתחום הירקות שאפשר לגדל אצלנו.

דוד: בעיקר חורף, סתיו, אביב?

יהודה: כן בעיקר סביב העונות הללו.

דוד: מגדלים בחממות, נכון?

יהודה: חלק גדול גדל בחממות, חלק בשטחים פתוחים, הירקות רובם בשטחים פתוחים והתבלינים גם וגם, תלוי מה, בזיליקום למשל אי אפשר בשטח פתוח אז הוא בחממות. מה שאפשר בשטח פתוח עושים בשטח פתוח, ובחורף כמובן שאין לנו ברירה, אפילו בחורף קר גם פטרוזיליה ושמיר אנחנו זורעים בתוך מבנים.

דוד: איך מתמודדים עם מזיקים ועם מחלות?

יהודה: זה לא אופייני במיוחד אם מקפידים על גידול אורגני נכון, אבל כשיש מחלות מטפלים לפי פרוטוקול אורגני. בהקשר הזה הכל מתחיל מהשורש כמו שאומרים, אם אתה מטפל נכון באדמה והיא מקבלת קומפוסט בזמן, והצמח חסון ובריא, אז יש פחות מזיקים ופחות מחלות. אבל אם בכל זאת יש מחלות, אז קיימים חומרים אורגנים שאנחנו משתמשים רק בהם ומעט מאוד.

דוד: יפה, ככה נראית חקלאות אחראית ומבוקרת, שמחשבת נכון סיכונים ומעל הכל דואגת לבריאות האדם והאדמה. ספר לנו משהו אישי, איזה גידולים אתה הכי אוהב בחווה?

יהודה: אני הכי אוהב את החסה, אוכלים אותה ככה טרייה, חיה וטעימה, כמו שהיא. זה נהדר.

דוד: איך אתם מטפלים בגידולים אחרי הקטיף?

יהודה: יש לנו בית אריזה אורגני שהוא תחת פיקוח גם כן ועומד בתקנים המחמירים.

תבליני משק נהר הירדן

דוד: עוד מהימים של היאחזות הנחל בשנת 68, נשמע כמו חתיכת היסטוריה שנשמח לשמוע עוד. 

יהודה: ההיאחזות הוקמה ב-68 שאז הבקעה הייתה נקראת ארץ המרדפים. באמת זו היתה תקופה מאוד מאוד מאתגרת גם בטחוני וגם בכלל אחרי אלפיים שנות גלות פתאום חזרנו לפה. זה היה מאוד משמעותי גם לגבינו וגם כך הייתה ההתייחסות מסביב. בתחילת הדרך ניסינו כל מיני כיוונים כשהעיקר היה להתיישב ולעסוק בחקלאות. הקמנו חממות לפרחים כי חשבנו שזה הכיוון, אבל הבנו שזה לא מתאים בדיוק לבקעה. באותם הימים, היו כאלו שהקימו כרמים ואחרים התחילו עם התמרים. רק אחרי כמה ניסיונות החלטנו לגדל תבלינים. היינו יחד שלושה חברים פורי, עמוס ויהודה, עבדכם הנאמן, והיום דור ההמשך שלנו, הבנים, עוזר לנו לנהל את הכל.

דוד: ואז הגיעה הקורונה. היתה כאן תפנית רצינית במשק, בשנתיים האחרונות, בעקבות המצב?

יהודה: הקורונה שנכנסה לחיינו במפתיע, שינתה את כל כללי הסחר. הייצוא נעצר, טיסות חדלו, לצאת מהארץ נהיה בלתי אפשרי ושווקים נסגרו לחלוטין. כתוצאה מכך התחלנו לשווק בשיווק ישיר ברחבי ישראל. ונכון ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו",  אבל קיבלנו המון קומפלימנטים ומחמאות על טיב ואיכות הסחורה. במקביל, עברנו יחד עם האורגני תהליך להבנת השיווק הקמעוני בארץ שבמהלכו גם רכשנו מכונת אריזה היקרה.
הקורונה שיבשה את כל החיים. חשוב לספר שלפניה 95% מהפעילות החקלאית האורגנית שלנו הלכה לייצוא, בסביבות 500-600 טון שזה המון. זה היה המשק הגדול בישראל לייצוא תבלינים אורגנים. למעשה, הקורונה, בבת אחת, חתכה את הסיפור ונתקענו עם כמות של ירקות ותבלינים, והילדים שלנו החליטו לנסות להפיץ את התוצרת מקומית, כדי לנסות לצאת מהנזק שהקורונה הביאה איתה. 

דוד: ואז מסתבר לטובה, שהחבר'ה שנענו הכי מהר לשינוי הזה היו החבר'ה שרצו לתמוך בעשיה מקומית ובמיוחד בחקלאות מאזור הבקעה.

יהודה: כן כן, גם במצפים בגליל, בירושלים, בשערי תקווה, אלון, מישור אדומים ועוד אזורים נוספים, שמעו באו, הזמינו וכך יצאנו לדרך.

דוד: ואיך מתכננים להמשיך מכאן?

יהודה: לאחר כשנה וחצי חברנו לחברים שלנו ב"האורגני", איתם אנו עובדים שנים רבות. יצרנו שותפות להמשך שיווק, במטרה להיות טובים ויעילים יותר. כיוון שבית האריזה של האורגני נמצא קרוב למרכז הארץ, הגיוני ונכון יותר לארוז שם, מה גם שהם בעלי ניסיון ויכולים לתת שירות מקצועי ללקוחות עם אחריות מלאה.
לכל הלקוחות שלנו אני אומר, שמאוד נשמח להמשיך לשרת אתכם באמצעות השותפות – "האורגני" ו"תבליני נהר הירדן". 

דוד: יש לך משהו שתרצה לספר לחברים הנהדרים שתומכים בכם ולחדשים שמצטרפים? 

יהודה: כן, קודם כל, שזה נורא חשוב הקשר הישיר עם המשק, כדי לקבל תוצרת שמכירים את המקור, עם בקרה ופיקוח אורגני. נורא חשוב להדגיש לאנשים מה הם קונים ושהם לא קונים סלרי שנראה רק יפה, אבל בפועל מלא בחומרי הדברה. והכי חשוב זה לשמור ביחד על בקעת הירדן. המשפט "המחרשה עושה את הגבול" עדיין אקטואלי והמקום בו ייחרש התלם האחרון, שם יקבע הגבול. במילים אחרות, תנו לנו להמשיך לחרוש ולזרוע, ובעזרתכם בקעת הירדן, תהיה ותמשיך להיות גבול הביטחון של מדינתנו.
חשוב לציין שיש כאן משמעות ביטחונית לצד חקלאות ערכית ונקיה.
ובכל מקרה אנחנו לימינכם תמיד כי אנחנו מאמינים בכם ובפרויקט הזה שחייב להצליח. נמשיך להיות לשירותכם תמיד. 

דוד: תודה רבה יהודה, שמחתי מאוד לשוחח ולהכיר. שיהיה לכולנו בהצלחה. 

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שליחה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.