קורה הרבה פעמים שאני מגיע לקשר עם חקלאי ולא אוהב משהו כזה או אחר בהתנהלות שלו,
או בדרך שבה הוא מדבר או בדרך שבה הוא קוטף, או כל דבר שלא מתאים לי,

ברוב המקרים זה ההיפך, ואני מאוד אוהב, אבל יש גם מקרים הפוכים,
אחרי הכל גם חקלאים הם בני אדם, גם הם יכולים לעשות טעויות, למעוד ביחס כלפי או להתכוון למשהו אחר ממה שהבנתי.

כאן נכנסת האמונה שחקלאות היא מקצוע מקודש בעולמנו, כשאני עובד מול חקלאי, מקבל ממנו מידע, מחזיר לו משוב, מבקש ממנו בקשה או אפילו בא אליו בטענה.
אני תמיד תמיד זוכר שבלעדיו אין מי שיגדל לנו את המזון הטוב ועצם העובדה שהוא חקלאי שמה אותו במקום שדורש הגנה, טיפוח, הקשבה והרבה אהבה.

לפעמים אני רואה משווקים, חקלאים אחרים או אפילו צרכנים שמדברים לא יפה אל חקלאי כזה או אחר כי…נו לא צריך סיבה מיוחדת היום בשביל להתעצבן על מישהו או על משהו,
ואז נחמץ ליבי מכיוון שזו המראה שלנו, המראה להתייחסות למזון שלנו וכל עוד אנחנו לא מתייחסים בסבלנות למי שמגדל עבורנו את המזון.
איך אנחנו יכולים לצפות שנקבל משהו מהמזון הזה, מלבד חוסר סבלנות, חיפזון וניכור.

אז אני משנן לעצמי כל הזמן, שחקלאות זה מקצוע מקודש, שהחקלאי נמצא בעמדת חולשה, אם לא נותנים לו את הכבוד והגיבוי המלא להיות מה שהוא,
שהוא בסך הכל עומד ביניינו לבין הטבע ואם יש לנו טענות כלפיו סביר להניח שהטענה הזו היא כלפי עצמנו,

שמח לטפח ביחד עם המון חברים טובים, גישה הוליסטית כלפי חקלאות וחקלאים, גישה שמוקירה תודה על עצם הכוונה של לגדל לנו את המזון.

הגישה בקצרה היא שכולנו אחד, שהאדמה, החקלאים ואנחנו בעלי גורל אחד תחת השמים, ורק סבלנות ואהבה יובילו למערכת שתשקם את המזון שלנו.

להיות סבלני, מנומס ואמיתי כלפי מי שמגדל ומספק עבורנו את המזון, להכיר את הצרכים שלהם, את המשפחה שלהם, לא להעמיס עליהם מידע רגשי, לא לגזול את זמנם בדיונים מיותרים,
להביע את הערכתנו על בסיס קבוע, לשמוח איתם, להיות חברים, זהו המשך ישיר של מעגל החקלאות האורגנית, נקיה וקהילתית שאנחנו יודעים שדרוש לתיקון מערכת המזון.

אגב, כולנו בני אדם וגם לנו לוקח המון זמן, ללמוד, לפתח וליישם גישות כאלו בתוך תחום העיסוק החברתי והחדשני שאנחנו פעילים בו,
ואל תשכחו לעולם שגם בקשרי צרכנים אנחנו מקפידים ליישם את אותה הגישה ולאפשר לכל אדם באשר הוא, להבין, להזמין ולטפח לצידנו את הדבר הנפלא הזה שנקרא חקלאות ובריאות.