לצד שטחים חקלאיים שמוסבים לבניה, החקלאות שנותרה הופכת תעשייתית מיום ליום, כמות האוכלוסיה גדלה משנה לשנה בקצב מהיר,
יותר ויותר אנשים נאלצים לאכול מזון מתועש שמקורו במפעלים שמטרתם להדביק את הקצב ומהר ולספק כמה שיותר "תחליפי מזון" לכמה שיותר תושבים, 
 
השטח החקלאי המעובד בישראל עומד על פחות מ15% והוא הולך ומצטצם מסיבות שונות שביניהן, צמצום הקצאות מים, עיור הפרברים וסיבות נוספות.
שטחים חקלאייים: בשלהי שנות ה90 היו 4.35 מיליון דונם שטחים מעובדים שהם 20% משטח המדינה, ב2002 היו 3.4 מיליוני דונם שטחים מעובדים, עד שנת 2020 ידרשו כ- 670 אלף דונם נוספים מתוך פוטנציאל הקרקעות לבניה (10.3 מיליון דונם). צפוי כי 370 אלף דונם יופחתו מתוך השטחים החקלאים המעובדים בפועל. וצפוי כי יוותרו לעיבוד חקלאי כ- 2.99 מיליון דונם.
וכמובן שהנתונים מתייחסים ברובם לשטחים חקלאיים שמוקצים לחקלאות מונוקלטורה מתועשת ועצומה, השטחים המעובדים המשמשים חקלאים מקיימים, קהילתיים, אורגניים ומסורתיים שואפת לפחות, להרבה פחות!
קצב גידול האוכלוסיה: אוכלוסיית ישראל גדלה ב-4% בממוצע לשנה בתקופה שמאז הקמת המדינה ועד סוף 2002, ב2002 מנתה אוכלוסיית ישראל 6.7 מיליון תושבים ונכון לסוף מרץ 2013 אוכלוסיית ישראל מנתה 8.01 מיליון תושבים.
"החקלאות הישראלית אינה מסוגלת כיום לספק מוצרי מזון חיונייים רבים, ואותם יש לייבא ממדינות אחרות. המדובר בעקר בחיטה, תירס, סויה, ואורז, סוכר, בשר בקר, גרעינים, מספוא וחמרי גלם ליצור שמנים. רוב הערך הקלורי של המזונות בישראל מקורו בייבוא". 
(הנתונים הוצאו מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוך הצלבה עם נתונים מויקיפדיה)
 
אז למה אנחנו מספרים לכם את זה, כי בכל שבוע אנחנו מקבלים מספר פניות לא מבוטל של חקלאים, גננים, יזמים חברתיים וקהילתיים שרוצים לעשות שינוי.
אנשים מזהים את המצוקה ורוצים להשפיע שפע, רוצים לעבד עוד פיסת אדמה חדשה בשיטות מסורתיות, בשיטות שבהן מקבלים אהבה מהאדמה ומחזירים לה בחזרה, שיטות שבהן האדם מתפתח ביחד עם האדמה ולא על חשבונה.
כדי שיותר אנשים יוכלו להינות מתוצרת נקייה, בריאה ומבריאה.
 
כך לדוגמא רק השבוע רצנו לפגוש את אפרת (ייזמית ממוצא אתיופי) שמקימה בימים אלו שיחזור של כפר אתיופי חקלאי באיזור מושב נחם שיספק תעסוקה לעשרות מבוגרים אתיופים מבית שמש שזוכרים טוב מאוד מה הם עשו באתיופיה – חקלאות בקהילה. הם מתחילים עם 10 דונם וכבר יצאו לדרך. דיברנו על מה אנחנו ממליצים להם לגדל לצד הגידולים האתיופיים המסורתיים שהם רוצים לטפח לחצנו יד איחלנו בהצלחה והבטחנו שנהיה שם בשבילם מתי שצריך.
 
לאחר מכן פגשנו את זוהר מעמותת חברים בטבע שבאופן יוצא דופן עושה את אותו הדבר עם אוכלוסיה אתיופית מאיזור גדרה הפעם על 20 דונם שקיבלו בתרומה. התרגשנו מאוד, נתנו את המלצותינו מה לגדל, תיכנון וצפי לקטיף שאנחנו נשמח להזמין מהם ברגע שיהיה ייבול.
 
בדרך הביתה לאחר יום עבודה על חשבונות בבית האריזה נסענו לפגוש עסק ותיק בתחום המזון הבריא שרוצה להתחיל ולעבד 30 דונם חקלאיים שנמצאים ליד המפעל עם דגש על מגוון ירקות מיוחדים ואיכותיים. סיכמנו שאנחנו בפנים ויוצאים לדרך כרגע רק עם 2 דונם, לצורך חימום וחיזוק היחסים בינינו.
 
ככה בכל חודש אנחנו מקבלים עשרות פניות מחקלאים, מנוסים, צעירים, חדשים וותיקים שרוצים לעשות הרבה למען בריאות האדם והאדמה ממניעים אידאולוגיים.
חלקם הגדול לא שורד עונה וחצי, חלקם הקטן מאוד מצליח למרות הכל לייצר מחזון מציאות ולשרוד וחלקם הקטן עוד יותר מצליח לפרוץ קדימה ולהיות חקלאי מפתח שמהווה עמוד תווך לקיום ההוויה המקיימת בארץ.
 
שלוחו של אדם כמותו – אנחנו זה אתם, אתם זה אנחנו, ביחד נמשיך לעדכן ולספר, לחזק ולחבור, ללמד וללמוד, על שיטות חקלאות מקיימות לחיזוק ההוויה המקומית.
עם הפנים לעונה חדשה שבפתח, לשפע גידולים שמחכים לכולנו באדמה.
בהצלחה לכל החלוצים במדבר המתועש 
 
בברכת גן מועיל ולבריאות
מתוך העדכון השבועי , סתיו 2013

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שליחה