השבוע חל טו בשבט ראש השנה לאילנות,
הזמן בו רוב גשמי החורף כבר מאחורינו, הזמן בו האילן מתחיל להתכונן למחזור החיים הבא שלו, לבלוב, חנטה, פירות.

זוהי תקופה טובה לחגוג לעצים שנה חדשה, לחזק ולעודד אותם,
אין זמן טוב מזה לומר תודה לעצים,

העץ שמסמל עבורנו את מחזור היקום, את החיים, מהלל ומשבח את הטבע בשיא תפארתו,
מלווה את החיים על פני האדמה, העץ הוא שאיפתו של כל נוף בעולם הזה, כל נוף שואף להגיע ולהיות עץ.

העץ מסמל עבורנו את היסודות הקיום החשובים והעמוקים ביותר, הוא מהווה מקור להשראה לרוח האדם והחיה באופן ישיר, ללא אמצעים מתווכים, עצם ההתבוננות שלנו בעץ, עצם המעבר שלנו במדרכה ליד עץ מסמל לנשמתנו באופן עמוק וללא מילים, הנה צורת חיים, יציבה וחזקה אך מספיק גמישה כדי לשרוד הכל, הנה צורת חיים שיודעת לקחת מהאדמה ובמקביל להעניק לה בחזרה ולכל הסובבים אותה, הנה צורת חיים שלוקחת את הכל בסבלנות ולטווך ארוך, חושבת על הדורות הבאים שלה ושל הסובבים אותה, הנה צורת חיים שיודעת את החיים, שנים לפני ועוד הרבה שנים אחריי ואחרי כל ייצור שחי כרגע,

אנחנו מקיימים מערכת יחסים עם העצים, הם צריכים אותנו ואנחנו צריכים אותם, החג הזה הוא כולו שיר הלל למהות קיומם של העצים ולמחויבות שלנו כבני אדם לשמור, להגן ולחיות לצד העצים.

כל עץ מניב משהו, כל עץ תורם את תרומתו ותומך ביחד עם האדמה בחיים עליה,
כל עץ הוא מתנה גדולה של הטבע לכל הייצורים החיים.

עץ חולה מהווה מראה לאדם החולה,
במקום בו יש עצים חולים (היום זה קורה בכל מקום) גם האדם חולה,
עץ חולה מסמל הפרת איזון (שברוב המקרים הגיע מהאדם) שתשפיע (ומשפיעה) בסופו של דבר על כל מארג החיים בטבע.
עץ שחסר לו, מעיד על האדם שחסר לו,

העץ הוא חוליה חשובה בשרשרת הקיום של החיים, העץ תומך ומלווה כמעט כל תהליך חיים שקורה מעל ומתחת לפני האדמה.

מסנובו פוקואוקה הפילוסוף והאיכר היפני אמר שעצים הם אלה שגורמים ליצירת העננים ולירידת הגשם,
אם נחשוב לרגע מה העץ מניב לעולם בצניעותו ובהתמדתו מעוררת השראה,
זה בעצם אין סופי, אנחנו לא יכולים באמת לדמיין מה הוא מעניק לעולם, הוא בעצם העולם, לא סתם אבותינו השוו בין התורה, לבורא עולם וקראו להם "עץ החיים" העץ הוא החיים.
אבל בכל זאת, רק בשביל לנסות ולהוריד לרגע את מהות הקיום של העץ למחשבה האנושית,
העץ אחראי (כשאר חבריו הצמחים רק בכמויות גדולות בהרבה) על רוב אידוי המים שנאגרים במאגרים תת קרקרעיים לאוויר ולעננים ומשם לגשמי ברכה (לאדמה אין את היכולת לאדות את כל המים שמצטברים בתחתית לבדה, היא חייבת את עזרת השורשים ותהליך האיוד של העלים)
העץ אחראי על החיים על ידי כך שהוא ממחזר את האוויר כך שיהיה זמין ויתמוך בחיים קולט פחמן דו חמצני ופולט חמצן לאוויר בתהליך ההטמעה (פוטוסינטזה),
העץ יודע באופן פלאי ממש לאגור את אנרגיית השמש ולהפוך אותה לסוכר – סוג של קסם של הטבע לקחת חומר אנאורגני (חסר חיות) ולהפוך אותו לתרכובת אורגנית (חיה ששייכת לחיים בטבע) החיונית לכל הייצורים החיים שתומכת בהפקת אנרגיה בתא וכוללת בניה, DNA ו RNA שהן חומצות הגרעין שמכילות את המטען הגנטי של כל הייצורים החיים מכילים תרכובות שמבוססות על אותו הסוכר שהעץ מעניק להם, הסוכר גם עוזר מספר אחד במיון התאים בגוף, כולל מיון של התאים במערכת החיסונית שלא הייתה קיימת בלעדיו.

העץ הוא החכם העתיק שיודע לתקשר עם כל הייקום בשפה שאנחנו לא מבינים ולהפוך את חוסר החיות של הייקום לחיים על פני כדור הארץ.

העצים גם מלמדים אותנו תקשורת אידאלית ואין סופית בין פרטים ביער, מחקרים מהשנים האחרונות מתחילים לגלות שהעצים מקיימים ביניהם סוג של תקשורת שאנחנו לא מבינים, תתקע מסמר בעץ, או תעשה רעש חזק ליד עץ והוא ישחרר חומרים מסויימים דרך השורשים שלו שמיד יעבירו את תחושתו לעצים הקרובים שישחררו את אותו החומר ויעבירו את ה"מסר" לעצים הבאים, מערכת השורשים ביער היא כמו רשת תקשורת מהירה, יעילה ויציבה שהעצים נעזרים בה.

זהו לא שיעור טבע, זה שיר הלל לעצים,
זה שיר לעוצמה האין סופית שהעץ מעניק לנו בתמיכתו בחיים, שהוא ניסיון צנוע ולא מושכל להודות לעץ ולהעצים את המודעות לחשיבותו האין סופית בעזרת מילים מוגבלות של האדם.

העצים מקיימים מערכות יחסי גומלין, בנדיבותם הם מאפשרים לפטריות ולצמחים נוספים לחיות לצידם, עליהם ובהשראתם.

העץ בעזרת עליו, גזעו ושורשיו מצל, מגן ומסוכך על האדמה מפני קרינה ישירה של שמש, קרה, גשם חזק, שיטפונות, סחף קרקע ובכך מאפשר לכל הייצורים החיים והצומחים בינו לבין האדמה לשרוד.

כל מילה מיותרת והרשימה קצרה מלהכיל הגיגים מטופשים שזורים במילים אודות תרומתו של העץ למחזור החיים, האבא הרוחני וההשראה של החיים.

אבל בכל זאת, לא נוותר על פירות העצים, פסגת התנובה של העץ לעולם,
העץ יודע לומר תודה לכל מי שיפיץ את זרעיו רחוק ממנו, כדי שיוכל לקדם חיים במקום אחר, חיים שלו ולתמוך בכל היצורים שחיים בסביבתו.
פיתח העץ סוג של מתנה, מתנה שניתנת כשכר לכל מי שייקח את זרעיו, הפרי שעוטף את הגרעין הוא מתנה של העץ,
זה כמו עסקה טובה, העסקה הכי טובה עלי אדמות שמוענקת באהבה לכל הייצורים החיים,
העץ אומר בפשטות ובדרכו שלו, מי שיפיץ את זרעי יקבל ממני כוחות על, יקבל ממני את הדבר הכי טוב שהטבע יכול לתת, כל מי שיפיץ את זרעיי אני (העץ) יהיה זה שאחראי באופן ישיר לקיומו, לבריאותו, למערכת החיסון שלו שתהיה חזקה ויציבה, חיונית ויעילה, ממש כמוני, מי שיעזור לי להפיץ את החיים כאן על האדמה,
אני אדאג לו באופן אישי לחומרים אורגניים זמינים ומעולים, הכי טובים שאוכל לתת בשיא עונתי.
כל עץ יודע לתקשר עם המפיצים המיודעים לו באופן שונה ומכוון בעזרת, ריח, צבע, מראה, גודל, טעם ומרקם של הפרי וזרעיו.

זה כל כך פשוט שזה פשוט קורה לנו מתחת לאף והחג מצווה אותנו להודות לקיום העצים,
אז אנחנו עושים את המקסימום שאנחנו יכולים לעשות,
להודות ולהעלות את העצים לשבוע על ראש שמחתנו.

השנה שמיטה אז במקום לנטוע,
לכבוד החג מומלץ לאכול פירות טריים ויבשים ולשטוף את העיניים עם סדרת צילומים של העצים הבוגרים בעולם ו העצים המפוארים ביותר שיש לעולם להציע

תודה לכם עצים,
שתהיה לכם שנה חדשה טובה,
שתמצאו הרבה אהבה ושיהיו לכם מפיצים טובים וראויים שיודעים להעריך את מה שאתם.
אין לנו אף אחד אחר חוץ מכם, מקווים שתסלחו לנו ותחזקו אותנו,
והכי חשוב שנדע לחזק אתכם בחזרה כי אנחנו גם סוג של עצים שהתחילו ללכת ולדבר,
שלכם, האדם.