במשך שש שנות הפעילות שלי בתור יזם חברתי שמחבר בין חקלאים אורגניים, מקומיים ומקיימים עם צרכנים ויצרנים ברחבי הארץ,
כחלק מפעילות לקידום מודעות וחיבור צרכנים למערכת אספקת המזון הטוב בישראל, יצא לי לפגוש אלפי אנשים שבאו לשאול אותי באופן ישיר המון שאלות, במשך הזמן נתקלתי בעיקר ב3 תגובות עיקריות:
1. אנשים שברגע ששומעים את המילה אורגני נדלק להם ניצוץ בעיניים והם רוצים מיד להיות חלק, להצטרף למעגל ולהתחיל בשינוי, זה הרוב הגדול, אף אחד הרי לא רוצה לשים את האצבע על כך שהוא אוכל מזון מרוסס בכימיקלים, מכניס רעל לגוף שלו באופן קבוע ולא לקרוא על כך תיגר מיד כשיש לו הזדמנות, אז הרוב לא יכולים להסתיר את הרצון שלהם להפוך מיד לצרכני מזון נקי יותר, אבל מכאן ועד ללהפוך צרכן אמיתי של תוצרת אורגנית טריה ממקורות טובים באופן קבוע ויציב עוד הדרך ארוכה, עדיין צריך קצת יותר מהניצוץ הראשוני.
2. אנשים שאומרים, כן אבל זה קצת יקר לא? זה שלב התירוצים, נחמד מאוד שגילית שזה קצת יקר אני אומר, הרבה יותר יקר לצרוך מזון שגודל עם כימיקלים שלא הייתי נוגע בהם עם מקל וזה עוד לפני שהכנסנו את העלויות הסמויות שנגבות מהחברה והסביבה כגון, מים אוויר ואדמה דלילים ועם חומרים מיותרים ועוד לפני שהתחלנו לספור מקרי הרעלה, אז מה ? הרעלה שיטתית של הגוף במינונים נמוכים במזון טרי וחי שמנסים להכניס אותו לתוך שיטת חקלאות מתועשות עולה קצת פחות? אני ממש לא בטוח.
3. אנשים שמגיבים מיד ב "עזוב אותך... זה חארטה, עובדים על כולם בעיניים…" "הכל אותו הדבר חוץ מהמחיר, חוץ מזה אין הרבה הבדל". אה, הך, כמה שאני אוהב את התירוץ הזה. לשים אוכלוסיה שלמה של חקלאים וצרכנים בחארטה ועוד מדובר באוכלוסיה שלמה של חקלאים בעיקר שחרטו על דגלם את המילים סחר הוגן, אמינות, קהילה ושקיפות מלאה בעבודה כחלק משגרת יומם, להאשים דווקא אותם באשמת הונאה גורפת? מניסיוני הרב אני יודע שמקרי ההונאה שיש בתחום הם אפסיים, למען האמת במשך יותר מ6 שנות עבודה אינטנסיבית עם חקלאים שבהן פגשתי יותר מ 100 חקלאים אורגניים עוד לא פגשתי אחד שהיה מעורב או אפילו פזל לכיוון הונאה של מישהו אחר, להיפך מדובר בענף שכולל אוכלוסיה שלמה שהמניע העיקרי שלה הוא אהבת האדם, קידום שינוי ומועדות לאורח חיים בריא לאדם, לאדמה ולקהילה.
יש לי הרגשה שטענה זו שהיא גם דיי רווחת בקרב הציבור, של "וואלה, עובדים עלינו" היא סוג של השלכה דיי פשוטה,
הרי למה בן אדם יחשוב בהקשר של מזון על המילים חארטה ועבודה בעיניים?
פתאום זה נראה לי פשוט, כי אנחנו כאוכלוסיה בכל מה שקשור למזון שלנו כרגע, בעיקר עובדים על עצמנו בעיניים, (מי בקרב האוכלוסיה שעדיין לא הבין זאת) בכל פעם שאנחנו מכניסים משהו לגוף שלנו שמכיל חומרים מלאכותיים, משפרי טעמים, חומרים חסרי חיות/ויטאליות, כימיקלים, הגוף בדרכו הצנועה אומר לנו רגע אבל זו הונאה, זה לא מזון, ואנחנו משכנעים את עצמנו ומנסים לעבוד על הגוף שלנו שזה כן מזון, אבל על הגוף שלנו אי אפשר לעבוד.
יותר מידי זמן הוא כבר חי את השקר הזה, גוף יקר אנחנו מבינים אותך סוף סוף, מזון מעובד זה לא באמת מזון, תוצרת טריה שגודלה ללא רגש ואהבה ועם המון ריסוסים וחומרים סינטטיים, זו הרעלה לטווח ארוך של כל הסביבה כולל של הגוף והנשמה שלנו.
ככל שיותר ויותר בודקים מגלים שטוב זורם כמו מים חיים, וסוחף אחריו את כל הטוב שבעולם לאט ובטוח,
מזון טוב הוא בעיקר אורח חיים בריא, שמכיר במציאות של המזון בארץ ובסביבה, ושואף לתקן, לשפר ולעורר השראה בקרב הלבבות של כולנו.
החקלאי המקיים הוא המנהיג שמאפשר להכניס קצת אמת למזון שלנו בעולם של שקר.
יש מזון שמזין באמת ויש מזון שהוא חארטה לגוף, אחרי הרבה שנים של צריכת מזון מדומה קשה שלא להבין איך אפשר לתקן,
אבל מי שמתחיל יודע, מי שמאמין, מתחיל להרגיש את האמת זורמת בעורקיו, אמת המזון הבריא, אמת המזון היחיד שהוא מזין.
לבריאות
דוד עובדיה
